הבית המגדל

אישיות מולדת והשפעה סביבתית

 

אישיותו של האדם מתפתחת כבר בבטן אימו, זו הסביבה המשפיעה הראשונה שלו. התפתחות זו היא תהליך דינאמי, המפתח יסוד אישיותי שכבר קיים בהיווצרו של העובר. עם לידתו, עובר האדם תהליך התפתחות אישיותית ורגשית בתוך סביבה רחבה יותר של הורים, של משפחה ושל חברה. מימד השפעתה של סביבתו המגדלת, מלווה אותו במשך חייו. כל אדם נולד עם אישיות משלו, המכילה ערכים שהועברו לו מהוריו, יחד עם ערכים אישיותיים מולדים, השייכים לו.
בין אישיותו המולדת של האדם להשפעה של הסביבה המגדלת עליו, קיים מאבק, בעוצמות שונות. במהלך ההתבגרות, שבין מאפייניו התמודדויות ניכרות מול החברה, מתגלית התוצאה של אותו מאבק, תוצאה שתכריע מי יוביל ומי ישפיע יותר, ערכיו ואישיותו של האדם, או השפעת הבית המגדל. הנער נע על אחד משני הצירים, ציר בו הבית המגדל משפיע באופן מז'ורי על התנהלותו, או על ציר בו מתנהל הילד בהתאם לאישיותו המובילה והנבדלת מאופייה של סביבתו המגדלת. אישיות מולדת חלשה, לא תעמוד מול השפעת הסביבה המגדלת, והנער יובל ויושפע מכך כל חייו. אישיות מולדת חזקה, לעתים תתנגד ותאבק מול ההשפעה וההובלה של הסביבה המגדלת, ותשאף לעצמאות ולדרך חיים משלה. אישיות מולדת שהצליחה לנצח במאבק על השליטה ועל דרך החיים, עדיין תושפע ותכיל מימדים ערכיים רגשיים והתנהגותיים מסוימים של הסביבה המגדלת. עם זאת, להשפעה זו אין שליטה ניכרת על דרך חייו של האדם, המוביל ומנהל את חייו בהתאם לאישיותו.
לפעמים, מוצאים שבתוך משפחה אחת, יש אח אחד או אחות אחת, שאינם דומים באישיותם ובדרך התנהלותם לשאר האחים. אמנם כולם חיים בהשפעה סביבתית מגדלת אחת, אך לא לכולם אותו מבנה אישיות מולד. מכאן, בין השאר, ההבדל בין האחים החיים בבית אחד ובאותה סביבה משפיעה.

כמו בכל מסגרת חברתית, פוליטית ומקצועית, גם בסביבת הבית המגדל קיימים מחנות.
מחנה, בהקשר של משפחה, מוגדר כחלוקה לקבוצות משנה של – האחים וההורים. היבט ההזדהות עם אחד מההורים, והדמיון לאותו הורה, הן במאפייני העמדה הרגשית והן באופן ההתנהלות בכלל, מפצל באופן טבעי את הילדים לשני מחנות: מחנה האב ומחנה האם.
במשפחות מסוימות נמצא שקיים מחנה שלישי, והוא המחנה הבלתי מוגדר, אליו שייך אחד הילדים שאינו מזוהה, באופן בולט וניכר, לא עם האב ולא עם האם.
ההורים והילדים אינם תמיד מודעים לחלוקת המשפחה למחנות.
גם בתוך משפחה הכוללת הורים וילד יחיד, יש מחנות. מחנות אלה אינם בהכרח ברורים וניכרים, אך באופן טבעי, היבט ההזדהות עם ההורה, והדמיון בעמדות, משייך את הילד למחנה מסוים.
תהליך התהוותם של המחנות הוא ארוך, ואין הכרח שישתקף בעיני החברה בשלבים המוקדמים של חיי הילד. היבט ההשתייכות למחנה מסוים עשוי לבוא לידי ביטוי כשהילדים הם בני ארבע-חמש. כאמור, הילד אינו מודע להשתייכותו למחנה מסוים, אך להורים הדבר ברור בחיי היום-יום באופן התנהלותו של הילד, המזכיר והמייצג את מאפייניו של אחד מההורים.
ככל שגדולים הפערים בתפיסות העולם, ובעמדות הרגשיות והתפקודיות בין המחנות, כך מצטמצמת ומסויגת התפתחותה הרגשית והתפקודית של המשפחה. החלוקה למחנות קיימת בכל משפחה, וההבדלים בין משפחה למשפחה הם בעומק הפערים ביניהם.

מחנות בבית המגדל 

מדי פעם, בתהליך טיפול, אנו נקראים לביקור בית. סביבת הבית וסגנון החיים מסייעים לנו ללמוד על הפרט או המשפחה הפונים אלינו לסיוע. דוגמה חשובה אחת אפשר ללמוד מביקור בבית נקי ומצוחצח להפליא. ההורים השקיעו רבות בשמירה על הסדר והניקיון בביתם. האם סיפרה שהם מסתייעים בעוזרת המגיעה לביתם פעמיים בשבוע, והוסיפה שהיא מנקה את מה שהעוזרת לא מספיקה. במטבח המודרני היו תנור וכירה משולבים ומשוכללים. ההורים הוסיפו שכל כלי המטבח מיוחדים ולא ניתן להשיגם בחנויות רגילות. המטבח היה מבריק, כמו מטבח לדוגמה המוצג בתערוכת מטבחים. הכירה נצצה כמו מעולם לא השתמשו בה. השיש וארונות המטבח היו נקיים מכל אבק או מסימנים של בישול. האישה הבהירה בחיוך שהם לא מטגנים ולא מכינים מזון ותבשילים שמלכלכים ומכתימים את המטבח. מול הניקיון והצחצוח האלה, עלתה השאלה מה הילדים אוהבים לאכול, והיכן? האישה השיבה שכולם אוהבים לאכול כריכים ואת הארוחות המבושלות הם אוכלים בחוץ, במסעדות. למעשה, העוזרת החרוצה והנאמנה נהגה לצחצח ולהבריק מטבח שכבר היה נקי, מבריק ומצוחצח.     
בבית כזה, אין חופש לאכול בכל מקום או לאכול דבר שעלול ללכלך. בבית כזה, אחד מבני הזוג כועס על כל פירור שנפל לרצפה והמשפט, "תפסיקו ללכלך, הרגע ניקו כאן", מלווה ומייצג את התנהלות חיי המשפחה. כולנו רוצים לחיות בבית נקי ומסודר, אך לעתים ההשקעה בבית נקי ומצוחצח באה על חשבון הרגש, התפקוד ההורי, והזוגיות בכלל. לרוב, בית סטרילי ומצוחצח הוא בית נטול אווירה אינטימית ונטול אינטראקציות רגשיות עשירות. בבית כזה, הסדר והניקיון הם בעדיפות ראשונה ולא התקשורת הרגשית.


הבית הנקי והמצוחצח

התחשבנות מול הבית המגדל

התחשבנות מול הבית המגדל היא תופעה אנושית שכיחה, הבאה לידי ביטויי בדרכים ובעוצמות שונות: ניהול אורח חיים שונה במופגן מזה של הבית המגדל; התרחקות וניכור מביתם המגדל; או סגירות ואי מתן אפשרות לתקשורת רגשית עם ההורים והאחים. יש ילדים שגדלים ועוזבים את הבית אך נמנעים מקשר עם הוריהם, או שהקשר שהם מקיימים איתם הוא מסויג ולעתים מנוכר. יש ילדים החיים בבית הוריהם ומנהלים עימם קשר רגשי ופונקציונאלי לקוי. בהתחשבנות מול הבית המגדל יש מאפיינים של ענישה באמצעות פגיעה עצמית, של הפגנת כישלונות, של כניעה, של פסיביות, של הסתגרות ושל דרישה ולקיחה אובססיבית של פיצוי חומרי.
דרך נוספת ושונה להתחשבנות עם הבית המגדל, היא הגישה הפרדוקסאלית, בה הילד נותן להוריו את מה שהוא לא קיבל מהם: יחס חם, כסף ועוד. באמצעות החזרת טובה תחת החסר והחסכים שחווה, מפצה הילד על עמדתו. לדרך שונה זו דרושים הכוונה, כוחות נפש ואישיות חזקה, ומעטים נוקטים אותה.
בעבודתנו עם אנשים שחווים קשיים מול הוריהם ומשפחתם, אנו ממליצים לשנות את הדרך שהם באים חשבון מול הבית המגדל, ולנסות להתמודד עם חידוש הקשר הרגשי עם הוריהם, דרך היבטים של נתינה וקבלה הדדיים. יש מקרים בהם ההורים מחפשים דרך לפצות את ילדיהם ולתקן את שהתקלקל, אך הילד לא פותח דלת להוריו ולא מאפשר את התיקון. גברים ונשים שהסכימו לנסות תיקון באמצעות נתינה וקבלה הדדיים, ניגשו לבקש עזרה מהוריהם, לרבות עזרה כספית. ההורים, שבמשך שנים, מתוך דאגה הורית, רצו וניסו לעזור לילד שסרב לקבל מהם עזרה, נענו ברצון ובהתרגשות לבקשתו של הילד. באקט קבלה זה, הילד מסמן שהדלת אליו פתוחה והוא מבקש ורוצה קשר מתוקן עם הוריו. במקרים אחרים, גברים ונשים ניגשו אל הוריהם עם מתנות שונות. כך הפתיעו את הוריהם, שציפו וחיכו שנים לחדש ולתקן את הקשר איתם.
היבטי הנתינה והקבלה החיוביים מול הבית המגדל, הם כלים חשובים וחיוניים בתהליכי התיקון מול הבית המגדל.


האחים

מה יכול להיות יותר מעודד ותומך מאשר קשר בין אחים? הפתגם: "דם סמיך ממים", מדגיש את המחויבות בין אלה המחוברים בקשר דם. אולם אחוות אחים נדירה ברוב המשפחות. כמעט בכל משפחה מוצאים קשר לקוי, לפחות מול אחד האחים.
מה שנראה מבחוץ כקבוצה מאוחדת בעלת מכנה משותף ביולוגי ורגשי, הוא לעתים מסגרת מורכבת הנושאת רגשות קשים של כעס, ניכור וניתוק. המושג 'כבשה שחורה', מבטא קשר מורכב, ולעתים מנוכר, מול האח או האחות שחשים שונים ומנותקים מכלל המשפחה.
הקיטוב והמלחמות בין האחים הם שיקוף של ההיבט האישיותי המולד של האחים, לצד המאפיינים הרגשיים של הבית המגדל. המחנות בבית המגדל הם המצע הבסיסי עליו מתפתח הקשר הלקוי בין האחים. הכרנו לא מעט משפחות בנות חמישה אחים ויותר. למעט משפחה אחת, כל שאר המשפחות שפגשנו היו מפולגות ומקוטבות, והקשר בין האחים נשא רגשות של כעס ושל ניכור שנמשכו שנים.
איננו יודעים איך אפשר להעניק לחמישה ילדים מימדים שווים של רגש וחומר. איננו יודעים איך אפשר לעשות זאת אפילו עם שלושה או ארבעה ילדים. תמיד יימצא מי שיחוש מקופח, תמיד תהיה תחרות על אהבתם של ההורים ועל היבטים חומריים שונים. מחנות וקיטוב יכולים להתקיים גם במשפחות של שני ילדים, קל וחומר במשפחות מרובות ילדים. לא כל המשפחות נושאות בהכרח מאפיינים שלילים של מחנות וניכור, אך כמעט כל משפחה נושאת חומר גלם נפיץ שעלול להתפוצץ ולגרום לקרע ולניתוק בין האחים, שממילא משויכים למחנות מנוגדים. התחרות והקיטוב בין האחים מתחילים עם לידתם וממשיכים גם לאחר מות ההורים. הקיטוב סביב הירושה של ההורים הוא תחנה מאוחרת בחייהם של האחים, תחנה המסמלת את מאפייני הקשר בין ההורים לילדים ובין הילדים עצמם. לעתים, הקשר הלקוי בין האחים חמור וקשה יותר מיחסי איבה בין שונאים. למרבה הצער, לא מעט משפחות נושאות קשרים לקויים בין האחים, קשרים המגיעים עד כדי יריבות ושנאה המלווים את חייהם, ועד מותם.
הביטו סביבכם. חפשו משפחה שבה מתנהל קשר חם, תומך ואוהב בין האחים. אם מצאתם, אמצו את המודל שפגשתם. מה שראיתם הוא נדיר ויקר ערך.



ההורים והבית המגדל כמודל

מודל ההורים - בעולם הנפש, מודל הוא דמות שמאפייניה האישיותיים, לרבות עמדתה הרגשית, משפיעים על הילד לנוע באחת משתי מגמות: לכיוון ההזדהות, המוביל את הילד לאימוץ מ ו ד ל
ח י ו ב י, או לאנטי הזדהות, המוביל את הילד לאימוץ מודל שלילי - ה א נ ט י מ ו ד ל.
ההגדרה "מודל חיובי" אינה מצביעה בהכרח על מאפיינים אישיותיים חיוביים של דמות המודל ואילו ה'מודל השלילי' או ה'אנטי מודל' אינו מצביע בהכרח על מאפיינים שליליים של דמות המודל. המילים: "חיובי", או, "שלילי", ו"אנטי", מצביעות על מגמה – ללכת עם המודל או ללכת נגד המודל. מגמת ההזדהות דוחפת את הילד לאמץ חלקים ניכרים מן המאפיינים ההתנהגותיים והרגשיים של המודל. במגמת אנטי הזדהות, הילד דוחה את דמות המודל עד כדי דחייה מוחלטת של אישיותו של המודל.
כך למשל, ילד המזהה שמודל מסוים לא מתאים לו, שואף לדחות את המודל, ודמות זו תהפוך עבורו לאנטי מודל. אך יש מקרים בהם הילד מזדהה עם דמות הנושאת מאפיינים ערכיים שליליים והוא מזדהה ומאמץ את הדמות, על אף שמנקודת מבט נורמטיבית, המודל שאותו אימץ הילד, הוא מודל שלילי, שאינו מכוון להתנהלות תקינה וחיובית.
אימוץ מודל תלוי באישיותו של הילד. לעתים קרובות הילד ידחה מודל הנושא ערכים נורמטיביים מכיוון שאימוץ המודל מחייב עשייה ותפקוד שהילד אינו יכול לעמוד בהם. כך, הורה יכול לשאת ערכים התנהלותיים ורגשיים נורמטיביים, אך הילד יסרב לאמץ את דמותו של ההורה שכן הילד חש שאין הוא יכול להתחרות עם עמדתו ועם הישגיו של ההורה. כך ההורה הנורמטיבי הופך להיות אנטי מודל עבור הילד.
הדמויות המקובלות והשכיחות ההופכות למודל או לאנטי מודל הן, על פי רוב, האב והאם. אך במשפחות מסויימות הופכים האח, או האחות, להיות מודל בשל היעדרותו הפיסית של אחד ההורים, או בשל עמדתו החלשה והפסיבית של ההורה.
מה הם המאפיינים החיצוניים המשפיעים על תהליך האימוץ או הדחייה של הדמות? לבד מהיחס הטוב של הדמות אל הילד, המהווה גורם משמעותי בתהליך הבחירה של המודל, משפיע גם הפן הפיסי של הדמות המאומצת, וערכה החברתי. ילד שאינו גאה במראה הפיסי של אביו, יתקשה לאמץ את דמותו של האב, גם אם זה מתייחס ומתנהל מול הילד באופן תקין. דמותה הפיסית של האם משפיעה באופן ניכר על בחירותיה של בתה. אם שמראה הפיסי אינו נוח לבת, תקשה על בחירתה כמודל חיובי. גם ערכו החברתי ומעמדו הכלכלי של האב יכולים להיות גורמים משפיעים על תהליך אימוץ המודל. ילד שמעמדו החברתי והכלכלי של אביו נמוך, יתקשה לבחור באביו כדמות מודל חיובי. למעשה, ילד החווה את ההורה שלו כבעל עמדה רגשית וחברתית נמוכה וערך פיסי נמוך עלול להפוך את ההורה לאנטי מודל.
דוגמה לדחיית מודל האב על בסיס חברתי: הכרנו נער חביב ושקט, שלא נהג לצאת לחצר בית הספר בשעת ההפסקה אלא העדיף להישאר בכיתה עד לתומה. אביו של אותו נער מופנם, היה עובד עירייה שאסף את האשפה ברחוב בו נמצא בית הספר והילדים ידעו שהאיש הוא האב של אותו נער הלומד איתם. זו היתה הסיבה מדוע העדיף להישאר לבדו בכיתה, ולא לצאת לשחק עם חבריו.
דוגמה לדחיית מודל האב על בסיס סומאטי: ילד שאביו היה כבד גוף וכבד משקל, לא התיר לאב להגיע לאסיפות הורים, לאחר שבאסיפת ההורים הראשונה והיחידה שהאב הופיע אליה, ראו חבריו לכיתה של אותו הילד את אביו השמן. אסיפות הורים בבית הספר הפכו להיות תחנת ביקורת המצביעה על ערך המודל של ההורה בעיני הילד. פגשנו ילדים בני עשר ויותר שלא הרגישו נוח כאשר אחד ההורים הופיע לאסיפת הורים בבית הספר. ילד המתבייש במראה אביו או אימו לא יחוש נוח במפגש של ההורה עם חבריו ועם הורי חבריו. ילד המתבייש בהורה אינו בוחר בו להיות המודל החיובי שלו.
מודל הבית המגדל הוא מכלול הקשר בין ההורים, היחסים בין האחים, ההתנהלות הרגשית והתפקודית של ההורים והמשפחה, תרבות האוכל, ומראהו הפיסי של הבית על תכולתו החומרית. מודל הבית המגדל מכיל את ה מ ו ד ל  ה ה ו ר י ואת ה מ ו ד ל   ה ז ו ג י והוא הגורם המשפיע ביותר על התפתחותו, על התנהלותו ועל בחירותיו של הפרט. לצדו יש מודלים נוספים כמו דודים, חברים קרובים של ההורים, שכנים ודמויות נוספות המשפיעות על התפתחותו הרגשית של הפרט.
כאמור, מודל הבית המגדל – מכיל את המודל ההורי והמודל הזוגי. המודל ההורי מלווה את הילד בבגרותו, ומאוחר יותר משמש אותו ביחסיו עם המשפחה ועם ילדיו. מודל זה מכוון את הילד להיות הורה טוב כמו האב, או להיות הורה יותר טוב מאביו. במילים אחרות, "לא להיות כמו אבא שלי". המודל הזוגי נגזר מהקשר הרגשי והאינטימי בין ההורים. גם כאן, התהליך שבו בוחר הילד את המודל הזוגי, תלוי באישיותו. יש ילדים המאמצים את המודל הזוגי של הוריהם אף שהקשר הרגשי בן הוריהם אינו תקין. למשל, פגשנו בחורה בת עשרים ושלוש. קיימנו פגישה עימה לבקשת הוריה שהיו באותה העת בתהליך טיפול זוגי אצלנו. בשיחתנו שיבחה הבת את הוריה והתגאתה בקשר החיובי והנעים בין השניים. לשאלנו מה היא לוקחת מהבית אל חייה ואל זוגיותה שלה, השיבה שהיא לוקחת את הקשר הרומנטי בין הוריה. כשביקשנו ממנה לדרג את איכות הקשר הרומנטי של הוריה ביחס למה שהיא מכירה ממקומות ומאנשים שפגשה, היא השיבה, "תשע מתוך עשר". היא לא ידעה שהוריה מגיעים לפגוש אותנו בעקבות משבר ביניהם ולא ידעה שהם לא מקיימים יחסים אינטימיים ומיניים תקינים. היא גם לא הייתה מודעת למצוקותיה של אמה בתוך הקשר הזוגי. עמדתה הרגשית של הבחורה, שהושפעה ועוצבה על ידי הבית המגדל, לא אפשרה לה לזהות ולהכיר בערכו הנמוך של הקשר האינטימי של הוריה. היא לא הכירה מודלים זוגיים אחרים ולא היה לה מול מה להשוות את התנהלותם האינטימית של הוריה.
לעתים, באין מודל לאימוץ מתוך המערכת ההורית, בוחר הילד לאמץ את דמותו של הדוד או של אדם קרוב אחר. דוגמה רלבנטית אפשר לראות אצל נער בן חמש-עשרה שאותו פגשנו. הנער, בן להורים גרושים, חי עם אימו במשפחה חד-הורית. האב, שנפרד מהאם, לא שמר על קשר רגשי תקין עם הילד, ואת מקומו מילא אחיו של האב. האח היה מבקר את הנער ואת אימו מספר פעמים בשבוע. נער זה אימץ את דמותו החיובית והחמה של הדוד ובחר בו על פניו של אביו מולידו.
האם יכול להתקיים מצב שבו הילד נע במסלול חייו ללא מודל? מצב זה לא מתקיים כיוון שבחייו של הילד תמיד נמצא מודל מסוים, גם אם ערכו נמוך או שלילי. במקרים בהם לא נמצא מודל חיובי מתאים לאישיותו של הילד, הוא עשוי לנוע לשני כיוונים: לכיוון של חיפוש מודלים בסביבה אחרת, או לויתור על מודל נורמטיבי מרכזי משפיע. ילד המתקשה לאתר ולאמץ מודל חיובי עלול לנוע במסלולים רגרסיבים של חיים, לרבות תהליכי כניעה והתנהלות פסיבית.
לעתים קרובות, בחירתו של המודל החיובי מלווה ומושפעת מנוכחותו של האנטי מודל. ילד הנושא דמות אב המהווה עבורו אנטי מודל, ישאף לאתר דמות אחרת בחייו, דמות שתהווה ניגוד לדמות האנטי מודל של אביו. חשוב להבין שדמות ההופכת להיות אנטי מודל, מלווה אף היא את הילד במסלול חייו. הרצון של הילד לברוח מהשפעתו של הבית המגדל, לרבות התנכרותו והתרחקותו מהאנטי מודל, יוצר מצב פרדוקסאלי בו, במקום להתנתק ממנו, הילד נושא מודל דחוי זה כל ימי חייו. ככל שהילד אוריינטטיבי לקיומו ולהשפעתו של האנטי מודל, כך תגדל גם מידת ההפרעה של מודל דחוי זה בחייו. לא ניתן לנטרל באופן מוחלט את השפעתו של האנטי מודל, אך אנשים, שהצליחו בתהליך טיפולי מתמשך למזער את נזקיו של האנטי מודל, זכו לחיים תקינים יותר.
במציאות הקשה של החיים נמצא שיש ילדים שבמחשבותיהם נמצא את הרצון במותו של מי שמייצג עבורם את האנטי מודל. זאת מתוך תחושה שעם מותו של המודל הדחוי, חייו של הילד יהיו נוחים יותר. אך פטירתו של המודל הדחוי תסייע רק מעט ולא תסלק באופן מוחלט את השפעתו השלילית בחייו של הילד.
ילד הגדל בבית הוריו, מאמץ על פי רוב את המודל שהאב מייצג, וילדה מאמצת את מודל האם. ילד שמזדהה עם האם ומאמץ חלקים מאישיותה ההופכים למודל, נושא בתוכו ערכים המשפיעים על האיזון הערכי המגדרי שלו, כאשר הערכים הנשיים עלולים להוות את החלק הארי במאזן. השפעה על איזון ערכי מגדרי תתרחש גם במצב שבו ילדה מאמצת את המודל החיובי של האב ובכך עלולה לתרום לאיזון ערכי מגדרי שבו הערכים הגבריים תופסים אצלה נפח גדול יותר מהערכים הנשיים.
מודל חיובי של אב בעל מאפיינים חיוביים הוא ערך שמסייע לילד להתבגר ולהתנהל במינימום קונפליקטים מול הבית המגדל ומול החיים בכלל, אך המודל החיובי אינו מבטיח חיים תקינים ומאוזנים. לעתים, דווקא האנטי מודל, מביא את הילד לידי עצמאות ותפקוד רגשי ופונקציונאלי טוב, למרות הקונפליקטים והתחושות המורכבות כלפי האב וכלפי הבית המגדל.
אם גדול כאבו של הילד על תחושת הבושה מאביו, גדול שבעתיים כאבו של האב על תחושות הבושה של הילד ממנו. רמת המודעות של האב, או האם, לערך המודל החיובי או השלילי שהם נושאים, ושאותו מאמץ הילד, תביא לשיפור בדרך התנהלותם מול הילד ומול החברה בכלל. אין דבר מכביד יותר ממודל שלילי המלווה את הילד, לא לילד ובוודאי לא להוריו.
ילד אשר לא מצא את המודל החיובי בסביבת ביתו המגדל, ינוע ויתנהל על פי רוב עם המודל השלילי עד אשר ימצא את המודל החיובי הנכון לו. מודל חיובי אינו מאומץ בהכרח מאישיות אחת ויש מקרים רבים שבהם הפרט רוכש ומאמץ את המודל החיובי שלו ממספר דמויות, לרבות מגיבורי תרבות. ילד או בוגר יכול לאמץ באופן סלקטיבי מאפיינים אישיותיים או מאפיינים סומאטיים ממספר דמויות. מכל דמות יבחר מאפיין מסוים. תהליך הרכישה ואימוץ מודל חיובי יכול להימשך עשרות שנים. יש אנשים שרק בגיל שלושים וחמש החלו לאמץ מודל חיובי. עד לרגע המפגש איתו, הם נשאו רק מודלים שלילים מביתם המגדל. מודל חיובי יכול להיבנות גם ממפגש אנושי, אירוע או חוויה ייחודית אחת.




תורשה רגשית בין-דורית

מערכת רגשית בין-דורית היא מכלול ערכי ההתנהלות הרגשית – על כל מימדיה התפקודיים – העוברת מדור לדור. היא מודל רגשי אותו נושא הפרט ומעביר מביתו המגדל אל ביתו ומשפחתו. באופן טבעי, כל אחד מאיתנו נושא את הערכים הרגשיים של בית הוריו, ומנהל את חייו באופן הדומה לבית בו גדל. פעמים רבות, אלה שחוו אי-תפקוד של הוריהם ומשפחתם בבית המגדל, מנהלים את חיי המשפחה החדשה שהם בונים לעצמם באופן דומה לרמת אי-התפקוד של בית הוריהם. כך, גבר שלא חובק ונושק בבית הוריו, לא בהכרח יחבק וינשק את ילדיו; אישה שלא זכתה לביטויים רגשיים מילוליים, לא בהכרח תדע לבטא רגשות מול ילדיה; אנשים שלא חוו את האווירה האינטימית והרגשית בבית הוריהם, יתקשו לנהל חיים אינטימיים עם בני זוגם.
איך מפסיקים מערכת רגשית בין-דורית? פעם אחר פעם פגשנו תחושת חוסר אונים של אנשים שהביעו את כאבם על כך שהם אינם מסוגלים להתנהל באופן חיובי ומספק בביתם שלהם, שכן זה מה שהם רכשו בבית הוריהם. למעשה, חלק ניכר מהטיפול הפרטני והזוגי נוגע לעניין המודעות להשפעתו של הבית המגדל על חיי המשפחה של המטופל. לא אחת מעלים המטופלים את השאיפה להפסיק את התנועה המתמשכת מדור לדור, תנועה המכילה מאפיינים שליליים וחוסר תפקוד רגשי. זו ירושה-רגשית העוברת מדור לדור, ועל פי רוב, ללא סיוע מקצועי הפרט לא יוכל להתערב ולקטוע בעצמו את השפעתה של הירושה.
מפגש בין מערכות רגשיות בין-דוריות. מה קורה בזוגיות בה המערכת הרגשית אותה מביא הגבר, פוגשת את המערכת הרגשית שמביאה עימה האישה? המפגש בין שתי המערכות הוא מפגש שתוצריו צפויים וטריוויאליים. המערכת שתשפיע על ביתם ועל משפחתם של הזוג היא המערכת הדומיננטית מבין השתיים. למשל, גבר שנושא מערכת רגשית בה אימו היא הדמות הדומיננטית, ישכפל, על פי רוב, את עמדתו התפקודית והרגשית של אביו מול אמו ובסביבת הבית המגדל בכלל, ואף יאפשר לזוגתו להוביל ולהיות הדמות הדומיננטית בבית; אישה הנושאת מודל של מערכת רגשית ותפקודית, בה האב היה הדמות הדומיננטית, תשכפל על פי רוב את עמדת אימה מול אביה, ואף תניח לבן זוגה להיות הדמות המובילה והדומיננטית בבית. קיים מצב הפוך. אישה שהביאה איתה מביתה המגדל מודל בו האב הוא הדמות הדומיננטית, תשאף לעתים להיות הדמות המובילה בבית ובחירתה את בן זוגה תהא בהתאם, כלומר תבחר בבן זוג פסיבי ממנה.
כאשר המערכת הרגשית העוברת מדור לדור נושאת עימה ערכים רגשיים עשירים ורמת תפקוד רגשי נאותה, הרי שירושה זו הינה מבורכת. במקרים בהם הפרט מבין שהמערכת הרגשית אותה הוא נושא מבית הוריו היא מערכת דלה ולא מספקת, ייטב לו לעשות את הדרוש למען לא יוריש את המערכת הבלתי מספקת לילדיו, וכדי שהם לא יורישו אותה לילדיהם, והלאה.
 יש מעטים, שבאישיותם נושאים את היכולת להשתחרר מהשפעתו השלילית של הבית המגדל והם מנהלים בביתם ובמשפחתם אורח חיים רגשי ותפקודי תקין. התנהלות חיובית זו אינה מאפשרת למערכת הרגשית הלקויה מבית הוריהם לעבור הלאה לילדיהם ולדורות שאחרי.
חובתנו כהורים, לעשות את כל הדרוש למען ילדינו, על מנת שיחיו בבית מתפקד ועשיר יותר בערכים רגשיים מזה שבו גדלנו.





ערך איזון מגדרי

כל אדם נושא עימו ערכים גבריים וערכים נשיים. ערך איזון מגדרי הוא היחס בין הערכים הגבריים לערכים הנשיים אצל האדם. אצל הגבר, ערך איזון מגדרי גברי הוא היחס בין הערכים הגבריים לערכים הנשיים, ואילו אצל האישה, ערך איזון מגדרי נשי, הוא היחס בין הערכים הנשיים לערכים הגבריים.
בתרבות המערבית בת זמננו, אין יותר חלוקה ברורה לתפקידי גבר ולתפקידי אישה. הפעולות הסטיגמטיות שהגדירו בעבר את תפקידי הגבר ואת תפקידי האישה, אינן קיימות יותר. גברים ונשים יכולים לבצע אותן פעולות ועיסוקים, וערכם, הגברי או הנשי, לא יפגע. כך, אישה יכולה להשתמש במקדחה, לרתך מתכות, או להחליף גלגל ברכב. גבר יכול לכבס, לבשל ולנקות.
אם התפקידים והפעולות אינם מגדירים בהכרח את ערכם הנשי או הגברי של בני האדם, מה הם הפרמטרים והאינדיקציות המסמנים את ערך האיזון המגדרי של גברים ונשים? ערך איזון מגדרי נמדד ובא לידי ביטוי בהופעה ובאופן התפקוד: טון ואופן הדיבור, הבעות פנים, הקרנה, מראה כללי ולבוש, ביטויים גופניים והחזקת גוף, הליכה, תנועה ושפת גוף, רכות, נוקשות, מוּבַלות ודומיננטיות. גבר הנושא ערכים נשיים מז'ורים, יכול להתלבש ולנוע באופן נשי ולהיראות נשי. אישה הנושאת ערכים גבריים מז'ורים, יכולה לדבר באופן גברי ולהיראות גברית. חשוב להדגיש כי ערך האיזון המגדרי אינו קשור בהכרח  להעדפות ולנטיות מיניות.
המעצב הראשי של ערך האיזון המגדרי הוא הבית המגדל, ואובייקט העיצוב הוא אישיותו המולדת של הילד. בבית המגדל רוכש הילד, מהוריו ומסביבתו, את הערכים הגבריים ואת הערכים הנשיים. היחס בין ערכים אלה, הוא שישפיע בעתיד על אופן התנהלותו של הילד ועל תפקודו. כל אדם נושא עימו עמדה, צורת התייחסות ותפקוד, המסמנים את ערך האיזון שלו. ערך איזון מגדרי זה מבוטא במפגש בינו לבין עצמו, ובינו לבין החברה החווה את האדם מתנהל ומתפקד מולה ברמות רגשיות שונות. לעתים, ערך איזון מגדרי זה בולט וניכר, ומסמן נטייה קיצונית לאחד מהערכים, הגברי או הנשי. לעתים ערך האיזון המגדרי של האדם לא ברור לעין, והמפגש עם ערך מגדרי זה מתאפשר רק לאחר היכרות מעמיקה ומתמשכת איתו.
בחינת ערך האיזון המגדרי אינה באה לשפוט ולבקר את עמדתו של הפרט, אלא מסייעת להבין את התהליכים ההתפתחותיים שעבר כדי לסייע לו לחיות טוב יותר, הן בינו לבין עצמו והן מול משפחתו וסביבתו. לא ניתן לקבוע מה הוא האיזון הערכי המגדרי האידיאלי, אלא להסתפק בשני מדדים בלבד: ערך איזון מגדרי תקין, וערך איזון מגדרי לקוי. בערך איזון תקין אצל האישה, יש מכלול גדול יותר של ערכים נשיים מאשר ערכים גבריים, ואילו בערך איזון תקין אצל הגבר, יש מכלול גדול יותר של ערכים גבריים מאשר ערכים נשיים. איזון ערכי מגדרי לקוי מצביע על מצב בו אצל האישה, הערכים הגבריים הם הדומיננטיים, ואצל הגבר דומיננטיים הערכים הנשיים. איזון ערכי מגדרי לקוי, עלול להוביל גברים ונשים לבלבול בזהות המינית; לתפקוד רגשי לקוי; לעמדה נחותה מול חברה, מול זוגיות ומול משפחה; ולשיבוש בעמדתם הרגשית של ילדיהם.
בחירותיהם של בני אדם באשר לנטיותיהם והעדפותיהם המיניות הן עניין אישי. זכותו של כל אדם לחיות בעמדה ובזהות המינית שיבחר, ובמראה ובהופעה המתאימים לו, אך בחירותיו לא יהיו פטורות מהיבט האיזון הערכי המגדרי. יש גברים ונשים שבתהליך עיצובם הרגשי בבית המגדל, נשחק ערכם, ונפגע תהליך גיבוש זהותם המינית, עד כדי פגיעה בערך הגברי של הגברים, ובערך הנשי של הנשים. כך, בבית מגדל בו האם קשה ודומיננטית מול אב רך ומובל, ערכו הגברי של הילד עלול להיפגע. זאת כיוון שהתנאים בבית מגדל מסוג זה, פוגעים בתקינות ערך האיזון המגדרי של הילד, בשל שינוי היחס התקין בין הערך הגברי לערך הנשי. ילדה שחיה בבית שבו האם אינה מהווה עבורה מודל נשי, עלולה לפתח עמדה בה ערך האיזון המגדרי יכיל מימד נמוך של ערכים נשיים לעומת הערכים הגבריים.
כבר בשלב גיל ההתבגרות, הפרט פוגש את הדילמות באשר לעתידו המקצועי וחייו בכלל.
המושג מימוש עצמי מוכר כהיבט הנוגע להתפתחות מקצועית ומעמדית, אך בבסיסו של המימוש העצמי נמצא המימוש הערכי המגדרי, המסמן את חווית הפרט באשר לערכו המגדרי. גבר שחש שהוא אינו שלם עם הדמות הגברית שלו, או ערך האיזון המגדרי שלו אינו מספק אותו, ואישה שאינה שלמה עם הדמות הנשית שלה או עם ערך האיזון המגדרי שלה, לא תמיד יחושו שהם מימשו את עצמם, גם אם הגיעו להישגים מקצועיים והצלחה חברתית.





סביבה מאפשרת וסביבה לא מאפשרת

פנתה אלינו אם לילד בן שמונה וביקשה עזרה. היא טענה שהילד לא מוצא את מקומו בחברה, ושהוא אינו מסוגל לעשות יותר ממספר דקות פעולות הדורשות ישיבה וריכוז. היא סיפרה שהילד אובחן כהיפר אקטיבי והוא נעזר בתרופה, ריטלין. שאלנו את האם על תקופת הריונה והתקופה שקדמה לה. היא סיפרה שהייתה במצב נפשי קשה בכל תקופת ההריון. זו הייתה תקופה רוויה במתח בינה לבין בן זוגה, שנמשך גם לאחר שהתינוק נולד. בשאלות אלה ביקשנו לאשש את תחושותינו לגבי הסביבה הרגשית בה נולד וגדל הילד. הזמנו את האם עם הילד לגן שעשועים, היא הסכימה ברצון והגיעה עם איתו. בנה התחבר מיד עם ילדים שהיו בגן, והם החלו לשחק במגוון משחקים ופעילויות. התבוננו בילד המשחק, ואמרנו לאם שאיננו מזהים כל התנהגות המתאימה לתיאור בעיותיו של הילד. האם השיבה במבוכה שזאת הפעם הראשונה שהיא רואה שבנה מתנהג בחברה באופן שונה לחלוטין ממה שהיא רגילה אליו.
במשך השנים נפגשנו עם ילדים והורים בגני שעשועים ובמקומות ציבוריים ולא אחת שמענו את התגובה, "הוא לא מתנהג כך בשגרה", או, "זה לא מה שאנחנו רגילים לראות". סביבת הבית המגדל היא המקום שבו הילד מתנהג באופן התואם את מורכבויותיה הרגשיות. לעתים רבות הילד מתנהג באופן שונה בסביבה רגשית אחרת, המאפשרת לו לפעול ולהתנהל בשונה מסביבת ביתו. סביבה מאפשרת היא מקום המגרה את הפרט להתנהג ולהתנהל באופן חיובי וטוב יותר מסביבתו הרגילה. סביבה מאפשרת מספקת לילדים, לגברים ולנשים, מרחב התנהלות בו הם מוצאים את עצמם מתפקדים, מתנהגים ואף נושאים עמדה רגשית נוחה וטובה יותר מאשר בסביבתם הרגילה.


 

         תגיות: משבר, טיפול, זוגיות, מיניות, אינטימיות, הרטבה, חרדה, בית מגדל, הורות, ילדים, התבגרות, עמדה רגשית, עולם הרגש, צרכים, נסיגה, גירושין, פרידה, פרק ב', אישיות, אישיות מולדת,
                                                               הריון, טיפול זוגי, טיפול פרטני, הובלה, מודל, התאמה, השפעה סביבתית, נעמי פינס כהני, יפעת הכט חסון, יהודה אופנר. 

  עדכון אחרון: 1/3/19

מומלץ לגלוש באתר דרך chrome

© 

כל הזכויות שמורות. אין להעתיק, לשכפל, לצלם או לתרגם מידע או מאמרים מאתר זה ללא היתר, בין אם לשימוש פרטי או לשימוש מסחרי.

therapyia@yahoo.com
 
      רחביה

ירושלים


    

עלמון - ענתות

   
     בית  הכרם

ירושלים